מאמר שני-רצון ופעולה .
פעולה.
בלעדי פעולה אין לנו דרמה. מאחורי כול משפט מסתתרת פעולה.
ככותבים עלינו להיות רגישים וערניים ולבחון עצמנו תוך כדי כתיבה מתי הפסקנו לכתוב פעולות והתחלנו לכתוב סיפור, הגיגים, מילות שיר.
העולם מבחינתנו ככותבי דרמות ושחקנים הוא רצף פעולות ולא רצף משמעויות.
שאלה : אני לא ממש מבינה מה העניין הזה פעולה. אני שומעת דמות אומרת לדמות שנייה "אני אוהבת אותך" אני לא רואה פעולה. אני שומעת מילים.
תשובה : בואו נחשוב יחד. כדי להעביר מנגינה,לחן, הכלי שבו אנו משתמשים הוא תווים.אוסף תווים נותן לחן.
כדי להעביר ציור אנחנו משתמשים בנקודות.אוסף נקודות נותן לנו ציור.
כדי להעביר סיפור יש לנו את המילים. אוסף מילים הוא סיפור.
כדי להעביר דרמה אנחנו נשתמש בפעולות. א פועל ב פועל יש מכשול פועלים שוב וכו...
עד היום לא נמצאה דרך מהפכנית בו ניתן להעביר לצופה פעולה. הדרך שבה אנחנו משתמשים היא בעזרת המילים, ולכן אנחנו שומעים מילים.
אך הרגילו את האוזן שלכם לשמוע מה יש מתחת למילים. התעלמו מהמילים עצמן וחפשו את הפעולה שמילים אלו יושבות עליה.
סוף תשובה.
מהיום כול משפט שדמות אומרת במחזה היא פעולה .אם היא לא פעולה אין לה מקום במחזה.
כמובן שאתם מכירים פעולות פיסיות כמו סגירת דלת, שתית מים,גירוד בראש.
מהיום אתם מתחילים לחשוב שכול משפט הוא גם פעולה.
אגב, אם תחשבו על זה , הדמות היא בעצם רצף הפעולות שלה.
תרגיל בכיתה : מסתובבים בחלל. פוגשים בפרטנר ופועלים עליו. לא פעולה פיסית.
המשפט שבעזרתו נפעל על הפרטנר הוא "אני אוהב אותך".
משפט זה יכול להיות אין סוף פעולות לדוגמא: הבעת אמון,התנצלות,סיכום נושא,משקר, נזכר... כול פעם משפט זה יושב על פעולה אחרת.
שימו לב: לא לבחור אינטונציה , לא לחשוב איך אני אגיד את המשפט אלא לחשוב מה הפעולה שאני עושה בעזרת המשפט.
תרגיל בית: לכתוב מונולוג. מתחת לכול משפט לכתוב מה הפעולה במשפט.
*בכיתה מתרגלים את עניין הפעולות ומעלים רעיונות לפעולות. מחדדים את ההבדל בין מצב רגשי לפעולה. מאוכזב זה מצב רגשי, מביע אכזבה זו פעולה.
הרצון
הבנו שדמות פועלת ולא מדברת. אבל למה דמות פועלת?
דמות פועלת מתוך בעירה פנימית,מוטיבציה וכדי להשיג את הרצון.
דמות פועלת כי היא רוצה להשיג את הרצון. במהלך המחזה הרצון בלתי מושג.
שאלה למליאה: מה יקרה לדעתכם שהדמות תשיג מה שהיא רוצה?
תשובה:היא תפסיק לפעול, השיגה את הרצון.אין פעולה ,היא יורדת מהבמה.( המחזה נגמר)
תפקיד המחזאי הוא להגדיר מה הדמות רוצה ולשים לה מכשולים כדי שלא תשיג את הרצון. ואז הדמות פועלת פועלת פועלת שזו העלילה. עד שמשיגה את הרצון .
לרצון של הדמות מספר חוקים.
1.לדמות יש רצון אחד בלבד.
2.אסור לדמות לממש את רצונה במהלך המחזה. הרצון מומש הדמות יורדת מהבמה.
3. אין שינוי רצון באמצע .
4.הדמות מגיעה עם הרצון "מהבית" הכוונה לדמות יש רצון בלי קשר למחזה. המחזה קרה בגלל הרצון ולא הרצון נולד בגלל המחזה.
5. דמות לא מנוטרלת מהרצון לרגע.(שימו לב שכבר בתחילת מחזה לדמות רצון)
6.נקודת ההודעות.על ציר מימוש הרצון יש נקודה בה קורה אחד משני הבאים. הדמות מגלה שהיא בעצם רוצה משהוא אחר ממה שחשבה שהיא רוצה.
או שהדמות מגלה מה המחיר שעליה לשלם עבור מימוש הרצון.
תרגיל בכיתה:התלמידים מקבלים תמונה ממחזה שמכירים(קראנו יחד בשיעורים קודמים)
לאחר קריאה ראשונה: לכתוב מה הדמות רוצה. נסחו את הרצון: אני רוצה...
מצאו את הפעולות שבה בוחרת הדמות להשיג את הרצון.
זהו את המכשולים העומדים בפני הדמות בדרך להשגת הרצון.
הבנת הרצון היא תנאי הכרחי להמשך עבודה. הרצון הוא המפתח של תמונה.
שיעור הבא נתמקד יותר לעומק בעניין הרצון.
תרגיל בית: חישבו על הדברים הבאים:
הרצון לקנות דירה האם זה רצון מספיק להניע מחזה? מדוע לא?
מה הכוונה ברצון ארכיטיפי.
הרצון לחתן את הבן הוא לא מספיק להניע מחזה אבל הרצון להיות "מלך" זה רצון מספיק. למחזה. עמדו על הדקויות בין הרצון "להיות מלך" לבין הרצון "לחתן את הבן".
פעולה.
בלעדי פעולה אין לנו דרמה. מאחורי כול משפט מסתתרת פעולה.
ככותבים עלינו להיות רגישים וערניים ולבחון עצמנו תוך כדי כתיבה מתי הפסקנו לכתוב פעולות והתחלנו לכתוב סיפור, הגיגים, מילות שיר.
העולם מבחינתנו ככותבי דרמות ושחקנים הוא רצף פעולות ולא רצף משמעויות.
שאלה : אני לא ממש מבינה מה העניין הזה פעולה. אני שומעת דמות אומרת לדמות שנייה "אני אוהבת אותך" אני לא רואה פעולה. אני שומעת מילים.
תשובה : בואו נחשוב יחד. כדי להעביר מנגינה,לחן, הכלי שבו אנו משתמשים הוא תווים.אוסף תווים נותן לחן.
כדי להעביר ציור אנחנו משתמשים בנקודות.אוסף נקודות נותן לנו ציור.
כדי להעביר סיפור יש לנו את המילים. אוסף מילים הוא סיפור.
כדי להעביר דרמה אנחנו נשתמש בפעולות. א פועל ב פועל יש מכשול פועלים שוב וכו...
עד היום לא נמצאה דרך מהפכנית בו ניתן להעביר לצופה פעולה. הדרך שבה אנחנו משתמשים היא בעזרת המילים, ולכן אנחנו שומעים מילים.
אך הרגילו את האוזן שלכם לשמוע מה יש מתחת למילים. התעלמו מהמילים עצמן וחפשו את הפעולה שמילים אלו יושבות עליה.
סוף תשובה.
מהיום כול משפט שדמות אומרת במחזה היא פעולה .אם היא לא פעולה אין לה מקום במחזה.
כמובן שאתם מכירים פעולות פיסיות כמו סגירת דלת, שתית מים,גירוד בראש.
מהיום אתם מתחילים לחשוב שכול משפט הוא גם פעולה.
אגב, אם תחשבו על זה , הדמות היא בעצם רצף הפעולות שלה.
תרגיל בכיתה : מסתובבים בחלל. פוגשים בפרטנר ופועלים עליו. לא פעולה פיסית.
המשפט שבעזרתו נפעל על הפרטנר הוא "אני אוהב אותך".
משפט זה יכול להיות אין סוף פעולות לדוגמא: הבעת אמון,התנצלות,סיכום נושא,משקר, נזכר... כול פעם משפט זה יושב על פעולה אחרת.
שימו לב: לא לבחור אינטונציה , לא לחשוב איך אני אגיד את המשפט אלא לחשוב מה הפעולה שאני עושה בעזרת המשפט.
תרגיל בית: לכתוב מונולוג. מתחת לכול משפט לכתוב מה הפעולה במשפט.
*בכיתה מתרגלים את עניין הפעולות ומעלים רעיונות לפעולות. מחדדים את ההבדל בין מצב רגשי לפעולה. מאוכזב זה מצב רגשי, מביע אכזבה זו פעולה.
הרצון
הבנו שדמות פועלת ולא מדברת. אבל למה דמות פועלת?
דמות פועלת מתוך בעירה פנימית,מוטיבציה וכדי להשיג את הרצון.
דמות פועלת כי היא רוצה להשיג את הרצון. במהלך המחזה הרצון בלתי מושג.
שאלה למליאה: מה יקרה לדעתכם שהדמות תשיג מה שהיא רוצה?
תשובה:היא תפסיק לפעול, השיגה את הרצון.אין פעולה ,היא יורדת מהבמה.( המחזה נגמר)
תפקיד המחזאי הוא להגדיר מה הדמות רוצה ולשים לה מכשולים כדי שלא תשיג את הרצון. ואז הדמות פועלת פועלת פועלת שזו העלילה. עד שמשיגה את הרצון .
לרצון של הדמות מספר חוקים.
1.לדמות יש רצון אחד בלבד.
2.אסור לדמות לממש את רצונה במהלך המחזה. הרצון מומש הדמות יורדת מהבמה.
3. אין שינוי רצון באמצע .
4.הדמות מגיעה עם הרצון "מהבית" הכוונה לדמות יש רצון בלי קשר למחזה. המחזה קרה בגלל הרצון ולא הרצון נולד בגלל המחזה.
5. דמות לא מנוטרלת מהרצון לרגע.(שימו לב שכבר בתחילת מחזה לדמות רצון)
6.נקודת ההודעות.על ציר מימוש הרצון יש נקודה בה קורה אחד משני הבאים. הדמות מגלה שהיא בעצם רוצה משהוא אחר ממה שחשבה שהיא רוצה.
או שהדמות מגלה מה המחיר שעליה לשלם עבור מימוש הרצון.
תרגיל בכיתה:התלמידים מקבלים תמונה ממחזה שמכירים(קראנו יחד בשיעורים קודמים)
לאחר קריאה ראשונה: לכתוב מה הדמות רוצה. נסחו את הרצון: אני רוצה...
מצאו את הפעולות שבה בוחרת הדמות להשיג את הרצון.
זהו את המכשולים העומדים בפני הדמות בדרך להשגת הרצון.
הבנת הרצון היא תנאי הכרחי להמשך עבודה. הרצון הוא המפתח של תמונה.
שיעור הבא נתמקד יותר לעומק בעניין הרצון.
תרגיל בית: חישבו על הדברים הבאים:
הרצון לקנות דירה האם זה רצון מספיק להניע מחזה? מדוע לא?
מה הכוונה ברצון ארכיטיפי.
הרצון לחתן את הבן הוא לא מספיק להניע מחזה אבל הרצון להיות "מלך" זה רצון מספיק. למחזה. עמדו על הדקויות בין הרצון "להיות מלך" לבין הרצון "לחתן את הבן".
מיכל אקרמן- מחזאית ומלווה אישית בתהליכי כתיבה.
